<h1>ארחות חיים דין המשנה בדבורו סימן א'</h1>
<h2>דף מט.</h2>
חייב אדם לשאת ולתת באמונה עם חבירו ולעמוד בדבורו. וכתב רב אחא גאון ז"ל אלו מאן דאמר ליה חבריה מזבינא לך מדי לא תבעי ליה למהדר אע"ג דאי בעו מהדר מצי מהדר דדיבורא בעלמא הוא אפילו הכי לא מתבעי לי למהדר בדיבוריה אלא מבעי ליה למיקם בהימנותא ואי קאי בהימנותא עליה איתמר הדין קרא [תהלים ק"א] עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי מלמד שיושב במחיצתו של הב"ה ולא מבעיא דאמר ליה בפומיה מזבנינא לך אלא אפילו גמר בליביה לזבוני ליה אע"ג דלא אפיק בפומיה לא בעו למהדר ליה דכתיב [תהלים ט"ו] הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו כי הא דרב ספרא הוה ליה חמרא לזבוני אתא ההוא גברא ובעא מיניה יהוה קא קרי ק"ש אמר ליה מזבנת ניהלי בזוזי פלן לא אהדר ליה סבר לא קא ניחא ליה בהכי טפי ליה ואמר ליה יהבת לי בזוזי פלן בתר דאסיק אמר ליה (מאי דקאמרת) [מן כד אמרת] לי בזמנה קדמאה גמרי בלבי לזבוני לך האי טופינ' (ליה) [לא] שקילנא מנך. ואי אמר ליה והדר ביה מתקרי מחוסר אמנה ואי [יהיב ליה זוזי ולא משך והדר ביה] (לא יהיב ליה) קאי באיסור דאבל דתנן אבל אמרו חכמים מי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה ומסדום ועמורה וממצרים שטבען בים סוף הוא יפרע ממי שאינו עומד בדבורו וכל המחליף בדבורו כאלו עובד ע"ז ואי משך ממנו פירות ולא נתן מעות אינו יכול לחזור נתן מעות ולא משך פירות יכול לחזור אבל אמרו חכמים וכו' ר' שמעון אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה ותניא אמר ר' שמעון אימתי בזמן שהכסף ופירות ביד מוכר אבל כסף ביד מוכר ופירות ביד לוקח אינו יכול לחזור.
<h2>דף מט:</h2>
ההוא גברא דיהיב זוזא אחמרא שמע דקא מנסכין דבי פרזך רופילא אמר להו הבו לי זוזאי דלא בעינא חמרא אתא לקמיה דרב חסדא אמר ליה כדרך שתקנו משיכה במוכרין כך תקנו משיכה בלקוחות. ומנא לן דדיבורא לא קני דתנן נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להם אחריות אין נקנין אלא במשיכה. בכסף שנ' שדות בכסף יקנו בשטר שנ' ואקח את ספר המקנה. בחזקה (וישבו) [ושבתם] בעריכם אשר תפשתם במה תפשתם בישיבה. ושאין להם אחריות [אין נקנין אלא במשיכה מנ"ל] דכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד וה"מ בבריא אבל בשכיב מרע דברי שכיב מרע ככתובי' וכמסורין דמו.
